הוראת מונחי הסיפורת בחטיבת הביניים

הקביעה, "שאנו שואפים לחנך קורא טוב: הנאה מספרות מעולה ומסוגל לחוות דעה, בהתאם לגילו, על מה שקרא" - מניחה, כי בשונה משאר האומנויות - הניתנות להיקלט באורח בלתי אמצעי ומסתפקות בהתבארות כוללנית - אמנות הספרות חייבת ליזקק למלאכת התיווך בין היצירה לקורא, העשוי בתמימותו להתייחס אל הטקסט הספרותי כהתייחסותו אל כל טקסט מלולי אחר. תכונותיה האיכותיות של היצירה הספרותית שוללות את האפשרות של התקשרות ישירה בין היוצר (הסופר) ובין הקורא (התלמיד). המורה, המבקש "לחנך קורא טוב", ממלא אפוא תפקיד של מתווך, המבטיח איכות גבוהה של התקשרות זו.